סיפורים

חיה בלטברג, אם לשמוליק, דייר בהוסטל “בית יוליה”

חיה בלטברגבתפילה “אל תשליכני לעת זקנה”, מבקשים אנו במיוחד עבור בנינו אשר לא זכו להקים משפחה, את זכותם להזדקן בכבוד וללא דאגה. “אקים-ירושלים” הנו הגוף הפועל ללא לאות ודואג למלא את החלל הריק הנפער כדי לספק את צרכיהם המרובים ונושא כעול עם צוות מסור ומיומן.

תברכנה ידי כל העוזרים והתומכים והמטים שכם לעבודת קודש זו והברכה תשרה בכל פועלם.

 

אניה אסאס, אחות של יבגני, דייר בהוסטל “בית יוליה”

אניה אסאס“יבגני נכנס להוסטל “בית יוליה” לפני כשנתיים אחרי שאבא נפטר. כל החיים הוא גדל בבית המשפחה מוקף בבני משפחה גם ברוסיה וגם בישראל, אף פעם לא היו לו חברים כמותו וההורים ואני לא חשבנו שחסרה לו חברה או תעסוקה. עם המעבר של יבגני להוסטל נדהמתי לראות את השינוי שחל בו, הוא הפך לאדם שמח וחברותי כל כך. הוא רוצה להשתתף בכל הפעילויות ולא רוצה לפספס דבר, ואפילו התברר לנו שיש לו כישרון מיוחד לציור. הוא השתנה לטובה, הוא מלא באנרגיה ואהוב מאוד על חבריו החדשים.
היום לאחר שנתיים אני רגועה כי אני יודעת שיבגני נמצא במקום ששומרים עליו וקשובים לרצונותיו. אני סומכת על הצוות המטפל בו ויודעת שאכפת להם מיבגני והם דואגים לכל צרכיו וכן קשובים ומשתפים פעולה עם המשפחות. היום אני גם מבינה כמה החברים חשובים לאנשים כמו אחי, הוא באמת זקוק להם ואני מבינה כמה זה היה לו חסר כל השנים”.

↑ חזרה למעלה

 

הרב בנימין והינדי וולפיש, הורי טובה, דיירת בבית דירות “בית ליאו”

הרב בנימין והינדי וולפיש“החלום שלנו היה לעלות לארץ, אבל לא חשבנו שזה יתאפשר בגלל שיש לנו בת עם פיגור התפתחותי. בתנו גרה בתנאים נוחים מאוד בבית הקבוצתי הראשון של הפדרציה היהודית של ניו ז’רסי.
באנו לבקר בישראל יחד עם קבוצת אנשים שתכננו לעלות לארץ כמונו. התמזל מזלנו ונפגשנו עם הצוות של אקים-ירושלים. התרשמנו מהמקצועיות של הצוות וגם מהאהבה שאפיינו את היחס שלו לדיירים. הבנו שנוכל סוף סוף להגשים את חלומנו ושטובה תקבל את אותו טיפול כאן כפי שהתרגלה אליו באמריקה.
אקים-ירושלים סייעה לנו לעבור את כל “הבירוקרטיה” שקשורה במפגש הראשון עם שרותי הרווחה, רשימות המתנה וכו’. מיד כשהממשלה מינתה את אקים-ירושלים לנהל את הבית הקבוצתי הראשון, טובה עברה לגור בו.
אקים-ירושלים מספקת לבת שלנו בית נוח, תכנית פנאי עשירה וצוות מסור ומקצועי. אנו בטוחים בכך שהיא חיה ברווחה פיזית ורגשית ושהאושר שלה תמיד יהיה בעדיפות עליונה של הצוות”.

↑ חזרה למעלה

 

וופא, אמא של מוחמד מה”נופשון”

וופא אמא של מוחמד מה“הסיבה העיקרית שאני מביאה את ילדיי ל”נופשון” היא שאני בטוחה ומשוכנעת שהוא כמו בית שני עבורם ולא שונה מביתנו. בנופשון הילדים משחקים ונהנים ומשנים אוירה. בנוסף יש לי משפחה בחו”ל ששנים רבות לא ראיתי, והיום בזכות הנופשון אני מצליחה לנסוע אחת לשנה לבקרם ואני שקטה שילדיי במקום בטוח, ואני לא דואגת בכלל”.

وفاء الجندي : ام محمد من بيت النقاهة
” الأسباب التي أدخل فيها أولادي النفشون هي أنني مقتنعة ومتأكدة أنه لا يختلف عن بيتي بالمرة أي أنه البيت الثاني لأولادي حيث فيه يلعبون ويمرحون ويغيرون عن نفسيتهم وأيضا يوجد سبب آخر أنه أنا أقوم بالسفر إلى بلد أخرى لألتقي مع أهلي التي لم أكن أراهم منذ سنوات وأنا أسافر إليهم لأراهم فيدخلون أولادي النفشون من غير تفكير وبكل ثقة لأنني متأكدة وواثقة أين أضع أولادي ولكم مني كل التقدير والاحترام وشكر خاص للمعلمة نادرة التي اشكرها جدا ما تفعله لنا ولأولادي من عناية ومساعدة”.

↑ חזרה למעלה

 

אמא של יעל, “לב עד הבית” ע”ש בת-שבע חי

יעל עם החונכת מפרויקטפרוייקט “לב עד הבית” על שם בת-שבע חי
“יעל שלנו היא בת 21. היא נולדה עם פיגור שכלי ולמדה כל השנים במסגרות של חינוך מיוחד. בנוסף, היא סובלת מאפילפסיה קשה ולכן אינה יכולה להישאר לבד אפילו לרגע וזקוקה להשגחה צמודה 24 שעות ביממה. עובדה זו דורשת הירתמות של כל בני הבית וכולנו משלמים מחיר כבד מאוד על כך.
היא היתה במסגרות שונות שלא יכלו לספק לה השגחה צמודה ולכן נאלצנו להעביר אותה ממסגרת למסגרת. מסיבה זו ובגלל שאין מסגרת שיכולה לקבל אותה בשעות אחר-הצהריים, היא סובלת מבדידות ומקשיים חברתיים.

לפני כשנתיים שמענו על אקים-ירושלים ועל שרות החונכות שהם מספקים. לפגישה באקים-ירושלים הגעתי עם רגשות מעורבים וחשש כבד שגם כאן אדחה אך הופתעתי לטובה. קיבלנו מטעם אקים-ירושלים חונכת מקסימה שמגיעה לביתנו באופן קבוע, מדי שבוע ומבלה עם יעל שעתיים של כיף וגם של עבודה משותפת על נושאים חברתיים ותפקודיים. יעל מצפה כל השבוע למפגשים אלה וקורנת מאושר כשהחונכת מגיעה. בשעתיים בהן החונכת עם יעל, יש לי סוף סוף מעט זמן איכות עם עצמי”.

↑ חזרה למעלה

מאיר הלר, ניצול שואה דייר בהוסטל “בית יוליה”

מאיר הלר, ניצול שואה דייר בהוסטל בית יוליהמאיר, נולד ב-1936 בצ’כוסלובקיה. בהיותו בן 6 נלקח למחנה ריכוז באושוויץ שם נספו 4 אחיו. מאיר היה קורבן לניסויים שביצע בו ד”ר מנגלה, יימח שמו וזכרו.

מאיר והוריו שוחררו מהמחנה כאשר מצבו הבריאותי של מאיר קשה ביותר והוא אושפז בבית חולים לתקופה ממושכת. בשנת 1949, עלה מאיר עם משפחתו לארץ.

מאיר דייר של הוסטל “בית יוליה” מאז פתיחתו בשנת 1969. בשנים האחרונות מאיר נחלש ותפקודו מתדרדר. כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים. למרות גילו המתקדם מאיר מלא בשמחה חיים ומשתתף בחוגים רבים כמו: הידרותרפיה, רכיבת טיפולית, שירה חסידית, יציאה לגן חיות ועוד… מאיר אינו מוותר על אף חוג ופעילות ובכך מהווה סמל לנחישות והתמדה.

 

שלמה כץ, אומן דייר בהוסטל “בית יוליה”

שלמה כץ, אומן דייר בהוסטל בית יוליהבן 58, יליד רומניה. שלמה מתגורר בהוסטל “בית יוליה” מאז פתיחתו בשנת 1969. להוסטל הוא הגיע אחרי ששהה במוסד סגור שנים רבות. זכרונותיו מהשנים במוסד קשים מאוד.

ב”בית יוליה” שלמה פורח. הוא משתתף בחוגים ובפעילויות רבות כגון: ציור, וקרמיקה. שלמה מזדהה בתור אומן. הוא אוהב לצייר והתפתח מאוד במיוחד בשנים האחרונות. יצירותיו הוצגו בתערוכות רבות וחלק גדול מהן נמכרו לציבור.

↑ חזרה למעלה


רוניה נהר, גרמניה. מתנדבת, 2012-2013

רוניה נהר, מתנדבת מגרמניה 2012-2013"רוניה נהר, גרמניה, מתנדבת 2012-2013
בסיום תקופת ההתנדבות אני יכולה לומר בביטחון מלא שההחלטה לבוא היתה נכונה. למדתי על תרבות וסגנון חיים חדשים, למדתי שפה, עבדתי עם אנשים הזקוקים לאוזן קשבת, יד תומכת וחיוך. תכננתי לנסוע למדינה שבה לא הייתי אף פעם ולהיפגש עם אנשים שאוכל עם הזמן לכנות אותם חברים. כעת אני יכולה לומר שמצאתי את כל זה והרבה מעבר.

 

ג’פרי רשבא, מתנדב ב”בית יוליה” ומשתתף קבוע בטרק השנתי “קילומטרים של חיוכים-בשביל אקים-ירושלים”

ג'פרי רשבא (עם שמואל)
התעניינותי בהתנדבות באקים-ירושלים החלה עם ה”טרק” (ההליכה השנתית למען מטופלי אקים-ירושלים) בו השתתפתי זה למעלה משלוש שנים הן בהליכה והן כגייס כספים. אבל הטרק נתן לי “טעם של עוד”, רציתי להגביר את מעורבותי ולשרת את הקהילה בכך שבאמת אבלה זמן עם דיירים מההוסטלים של אקים-ירושלים. אחרי יותר מ-18 חודשים של הכרות עם אברהם, דייר ב”בית יוליה”, הבנתי שרצוני להתנדב מקורו בצורך יותר אנוכי: אני לומד כל כך הרבה מאברהם! אני מקווה שהוא נהנה מהזמן שאנו מבלים ביחד לפחות כמו שאני נהנה מכל יום ג’ אחה”צ כשאנו מבלים ביחד.

↑ חזרה למעלה

 

ווילמה בוסמן, הולנד. אוגוסט 2011- אוגוסט 2013

1386664943אחרי כמה הכנות הייתי מוכנה להרפתקה הזאת ו….זאת היתה בהחלט הרפתקה: לעבוד במדינה אחרת, תרבות שונה ושפה שבה צריך לשבור את הלשון כדי לדבר אותה. זו היתה תקופה נהדרת ולמדתי הרבה מהדיירים שלי, שותפיי לעבודה, ידידיי וכל האחרים שפגשתי. אני רואה זו כפריבילגיה גדולה שמאמינים ביכולתי לטפל בדיירים אלה. כל מה אוכל לומר הוא שזו היתה תקופה מעשירה ומתגמלת בחיי שאזכור אותה תמיד.

↑ חזרה למעלה

 

אילנה אלראי-ברוש, יו”ר “חוג ידידי אקים-ירושלים”

אילנה אלראי-ברוש יור חוג ידידי אקים-ירושליםלפני שנים רבות הבנתי איזה מעשה גדול עשו הסבא והסבתא שלי, ד”ר אברהם וד”ר מלי שפיגל, כשייסדו את אקים ירושלים. ידעתי שלא אוכל מעולם להיכנס ל”נעלים הגדולות” שלהם, אך ניסיתי למצוא דרך אחרת כדי לכבד את זכרם ואת אהבתם חסרת הגבולות. החלטתי להקים את “חוג ידידי אקים-ירושלים” כדי לקדם את איכות החיים של כל מטופלי העמותה.

↑ חזרה למעלה

 

גדיאל סאפר, מתנדב בחוג תיאטרון

גדיאל סאפר מתנדב בחוג תיאטרוןזו השנה החמישית שאני מתנדב בחוג התיאטרון של אקים-ירושלים. במהלך השנים שאני מתנדב בחוג היו כ-15 חניכים מוגבלים שהשתתפו בחוג. חלקם הגיעו עם פחד קהל ויכולת התבטאות נמוכה מול קהל. במהלך השנים הם חיזקו את הביטחון העצמי שלהם ויכולת העמידה שלהם מול קהל השתפרה פלאים.
זה מאוד מספק להרגיש שההתנדבות שלך עוזרת לאנשים וגורמת להם שמחה.

↑ חזרה למעלה

 

לידיה טרקסל, שוויץ. מתנדבת בפעם השביעית

לידיה טרקסל, שוויץ מתנדבת בפעם השביעית“זהו החורף השביעי שאני באה לישראל כדי להתנדב באקים-ירושלים. אני מאוד אוהבת לעבוד עם הילדים בצהרון בבית הספר בן יהודה וגם לעשות עבודות אריגה, סריגה וציור עם הדיירים בהוסטל מגן.
השנה שוב עשינו חנוכיות עם הדיירים. הדיירים היו כל כך גאים כשהדלקנו את הנרות בערב הראשון. רגעים כאלה שווים יותר מאלפי דולרים עבורי”.

↑ חזרה למעלה

 

מרנה שלבוש, דרום אפריקה.ינואר 2010 – דצמבר 2011 / ינואר 2013 – דצמבר 2013

Marna Schlebuschעבורי האמרה ש”לתת הינו דבר מבורך יותר וגורם יותר לאושר מאשר לקבל” תמיד היתה נכונה והיא נכונה כעת יותר מאשר אי פעם. יש משהו באהבה שמשחרר ומספק…. אין באהבה תכנית ולא ציפיות, רק הזמנה לגדול ולהשתנות, להפוך לשינוי שהיינו רוצים לראות מתרחש בעולמנו.

↑ חזרה למעלה

 

רינה בירן, מתנדבת וחברת הנהלה

רינה בירן מתנדבת וחברת הנהלה“זה שנים שאני עושה מגזרות נייר ומאוד נהנית מכך ומקבלת הרבה מחמאות ממשפחתי, מחברים ומהקהל הרחב. כחברת הנהלה באקים-ירושלים חשבתי שגם חלק מדיירי “בית ליאו” יוכלו, אולי, להצליח לגזור מגזרות נייר ולהפיק הנאה ושמחה מכך. עם הרבה לבטים התחלתי, בהתנדבות, את החוג. תגובת המשתתפים הייתה מלאת התלהבות, הם הצליחו כבר מהפגישה הראשונה להכין מגזרות יפות ומקושטות. בהמשך הכינו מגזרות בדוגמאות שונות והדביקו אותם על רקע צבעוני והם מהווים תמונות יפות ומקשטות. כיום חוג מגזרות נייר הוא חוג פעיל ומהנה וכולנו מחכים ליום ראשון אחר הצהרים!”

↑ חזרה למעלה

 

יוהנס ויימר, גרמניה. מתנדב, ספטמבר 2009-אוגוסט 2010

והנס ויימר, גרמניה מתנדב, ספטמבר 2009-אוגוסט 2010“כשהתחבטתי בשאלה היכן לעשות את שנת השרות הלאומי, ידעתי רק שני דברים: רציתי לבוא לישראל ורציתי להיות מעורב בארגון סיוע. כשקראתי על שלושת עמודי התווך של אקים-ירושלים, ידעתי: “זהו, זה מה שאני רוצה לעשות”.אחרי עבודת ההתנדבות באקים-ירושלים, אני משוכנע שעשיתי את ההחלטה הנכונה. העבודה כיפית ואני יודע שאני עושה מעשה טוב. פיתחתי קשר טוב וקרוב עם המטופלים, עם מדינת ישראל ועם העם כאן שליבו פתוח וכל כך יודע להכניס אורחים ושגורמים לי להרגיש בבית.

↑ חזרה למעלה

 

קטרינה “קטה” מאירר, גרמניה. מתנדבת ספטמבר 2009-מרץ 2010

קטה מאירר, גרמניה מתנדבת ספטמבר 2009-מרץ 2010“אני לומדת עבודה סוציאלית בגרמניה ומסיימת כעת את השליש השלישי. אני עושה את פרק העבודה המעשית כאן באקים-ירושלים במשך חמישה וחצי חודשים. לדעתי זו הזדמנות מצוינת לבקר בישראל. פוגשים אנשים מיוחדים מכל כך הרבה מגזרים ומרקע דתי ותרבותי שונה.
כשאני חושבת אחורה על החודשים שעברו, אני חשה כמה אני אסירת תודה”.

↑ חזרה למעלה

 

מרקוס ראסאנן, פינלנד. מתנדב, ספטמבר 2008 – יוני 2009

מרקוס ראסאנן, פינלנד מתנדב, ספטמבר 2008 – יוני 2009“הגעתי לישראל ב-2006 כדי ללמוד במכללה. בעת שהותי שם חשתי צורך להכיר מקרוב את התרבות האמיתית של המדינה. לאחר שפגשתי כמה מתנדבים של אקים-ירושלים ביקשתי להצטרף אליהם. אני כל כך שמח שקיבלו אותי. התנדבתי במשך שנתיים והחוויה שינתה את חיי”.

↑ חזרה למעלה

קהילת “קול הנשמה”

הקשר בין הוסטל “מגן” לבין קהילת “קול הנשמה” התחיל בסוכות 1985. לבית הכנסת לא היה מקום פנוי להציב את הסוכה ודיירי ההוסטל הזמינו את חברי הקהילה לסוכה שלהם. בשבוע שלאחר מכן, במהלך שמחת תורה, חברי קהילת “קול הנשמה” רקדו עם ספר תורה כל הדרך להוסטל “מגן” ושוב הם חגגו ביחד.

מאז, דיירי הוסטל “מגן” מצטרפים לתפילות ב”קול הנשמה” כל שבת. הקשר העמיק במהלך השנים – עד כדי כך שכל שנה, בהקפות השניות בבוקר של שמחת תורה, אנחנו חוגגים ביחד בהוסטל. כשדיירי “מגן” באים לתפילת השבת אצלנו, ניתן להם הכבוד לפתוח את ארון הקודש ולהוביל אותנו בשירה ולברך על הלחם. אחד השיאים בקשר היה כשארגנו בת מצווה לכל הנשים של הוסטל “מגן” בשיתוף כל חברי הקהילה.

↑ back to top